נמצא במציאותו - פרשת בלק 

נמצא במציאותו – פרשת בלק

אומרים לנו הכותבים והמלמדים שיוצרים תרבות ומתרבים לפי התרבות של הכלל לפי הפרט שלא נמצאים איתנו ולא מקבלים פרט שנמצא איתנו...על זה נאמר: "אלהים שמור אותי מאוהבי ומשונאי אשמר בעצמי"...אמר הרמב"ם... אמרו רבותינו... אמרו חז"ל...אמרה הגמרא...אמר אלהים...אמר יהוה...מי אלו האומרים מה הם אמרו שהם לא יודעים מה זה להיות נמצא שנאמר: "נמצא ואין עת אל מציאותו ברוך עדי עד שם תהילתו"...

"תיאוריה ללא תצפית – השערה"  

המדע שקורא לעצמו מדע מדויק הוא מדויק לנקודה שהוא אמר מדויק שלאחר מכן הוא לא מדויק...כך שאם היה מדויק מדוע העולם סובל?...

הדת טוען, שהמדע הוא אכן מדויק והוא נוצר כדי לשרת את הדת, כדי ללמוד את אלהים. כך שאנחנו לא יכולים לדעת מי זה אלהים מכיוון שאין מחשבה שנתפסת בו ומה שעלינו לעשות לנצל את המדע ובזה נגיע לעולם הבא ושם נעשה חשבון עם הקב"ה...

הקבלה טוענת, תעזבו את הדת הם לא מבינים, הקבלה זה מדע והתורה הוא ספר היצרן, כך שאנחנו לומדים לפי חכמי הקבלה הגדולים והמהוללים והקדושים...כך שעד היום הזה אף אחד מהם לא יודע מה זאת נשמה...מה זאת נפש...מה זאת רוח...ואומרים לכל באי העולם עדיין הנשמה שלכם לא מוכנה ללמוד קבלה שנאמר: "הפוסל במומו פוסל".

השאלות שצריכות לעמוד מול כל תלמיד...ומורה נקרא תלמיד...

א – האם אלה שאלו אמרו הם אמרו היו קיימים שאלו שאמרו הם אמרו לא יודעים מה זה להיות נמצא?...

ב -  האם אלה שאנחנו לא מכירים אותם הם היו מכיוון שמשיהוא אמר לנו שהם היו?...

ג – כאשר אנחנו יודעים את אלה שהם היו האם הם בגדר היו או שהם נמצאים?...

"איש איש באמונתו יחיה" – כך אומרים האנשים...

"כל אחד והמציאות שלו" – כך אומרים החברים...

"70 פנים לתורה" – כך אומרים המלומדים הדגולים...

השאלות רבות מאוד ותשובות אין, ואף אחד מהמלומדים לא מוכנים לחזור בתשובה כדי לענות על השאלות שאין להם תשובה כדי לעצור את המגפה בעולם הזה...שאלת השאלות שעומדת מול האנשים, החברים והמלומדים..."האם אמונתי, מציאותי ופניי הם שלי או הם נוצרו מפרצופו, אמונתו ומציאותו של ההוא שהוא אמר שההוא עשה את זה"?...כדי להקל על השאלה שהרבה מלומדים טוענים זה משחקי מילים שלא מוכנים להיכנס לחכמה מפאת מוגבלותם וטוענים שהעם מוגבל : "האם אני זה הוא שאני לא יודע מי זה הוא או אתה שאתה לא יודע מי זה אני ומי זה הוא"?...בני אנוש משתמשים במילים ושמות והגדרות כאשר הם לא יודעים מה המהות של השמות ההגדרות והמילים...אני, אתה, הוא, את, היא, הם, אנחנו...הם לא נמצאים בגופנו כמו לב, כבד, ראות, כליות, לבלב...שהם נמצאים בגופנו?...כאשר אני אומר: "הלב כואב לי"...האם זה לא יצא מהפנמיות לחיצוניות...וכאשר אני אומר: "אתה לא מבין"...האם זה לא יצא מהפנמיות לחיצוניות...על כן השאלה היא: "מדוע הלב נמצא בפנמיות ואתה לא נמצא בפנמיות כאשר הלב ואתה יצאתם מתוך הפנמיות"?...

מסקנה

כל אדם חי לא במציאותו, לא באמונתו ולא באמת שלו!...אלא במציאות אחרת שהיא טובה לו בזמן המציאות הנוכחית שהיא משתנה ברגע שהוא נגע במציאות הנוכחית... וכך יצר לעצמו מאות אלפי מציאות כמספר בני האדם ביקום...לאחר מכן התאחדו כל מציאות שדומה למציאות שהיא לא מציאותם ונוצרו כתות שונות...מכל כת וכת יצא מנהיג וטוען לפני כל באי העולם: "הכת שלי שהיא המציאות שלא שלי טובה יותר מהכת שלך שגם היא לא המציאות שלך"...כך נוצרו כתות ומנהיגי כתות וזאת התרבות שנמצאת בעולם הזה שכל המנהיגים נמצאים במציאות שאף אחד מהם לא נמצא במציאותו אלא במציאות שלא יודעים מה זה להיות נמצא...  

זאת המגפה שעצר אותה רבי שמעון בר יוחאי שהוא בגדר היה...וזאת המגפה שעצר אותה חיים שלמה שהוא בגדר הוה...וזאת המגפה שכל אחד מבאי העולם יכול לעצור שזה בגדר יהיה...שעל כן אומרים: "והוא היה והוא הוה והוא יהיה"..."נמצא ואין עת אל במציאותו ברוך עדי עד שם תהילתו".

"מי אומר מה שאמר ומה איכפת לנו מה הוא אמר ומה אתה אומר כאשר העולם חולה וסובל"?...

"מי יכול לאמור שהרופא הוא לא חולה – ומי יכול לאמור שלא החולה הוא עושה את הרופא בריא"?...

"מי אמר קדוש – ומי יודע מה זה קדוש"?...

"מי מאמין בתורה ובקב"ה ובמשה רבנו – ומי מוכן לדעת בדעת את התורה"?...

"מי הוא האדם שמאמין במה שהוא אומר – ומי הוא האדם שמוכן לעשות מה הוא אומר"?...

כדי לענות על השאלות האלו המציאות לא יכלה לסבול את הנמצאים והוציאה מתוך עצמה עצם שנאמר: "ולזאת יקרא אשה"...שלאחר מכן נאמר לעצם: "של נא נעלך מעל רגליך כי המקום שאתה עומד עליו קדוש הוא"...דהיינו, עזוב את האשה שנאמר עליה: "אוי לדור שאשה מנהיגתו"...ותעמוד בקדושתך...דהיינו, נמצא במציאותו...ומי נמצא במציאותו?...הקדוש ברוך הוא שנקרא  המשיח...

כל אדם ואדם משיח...תסתכלו על כל ראשי הכתות שכל אחד טוען שהוא יוביל את העולם לגמר תיקון ולהורדת המגפה ושלעולם יהיה טוב...כך גם טען היטלר שהוא לכשעצמו גם משיח...אלו המשיחים קיימים בזכות החסידים ולא בזכות הצדיקים...דהיינו, אם אין להם חסידים הם לא משיחים...ומה עושים המשיחים האלו?...יוצרים לעצמם פסל...שנאמר: "ולא תעשה לך פסל"...ומהללים ומשבחים את הפסל ומשתחווים לפסל ואומרים לכל החסידים: "אנחנו משתחווים לפסל ואתם תשתחוו אחרינו"...

ולא כך מלך המשיח – מלך המשיח תכונתו היא: "מכשלעצמו אין לא כלום"...כשם שנאמר: "הבורא לא צריך את הנבראים הנבראים צריכים את הבורא".

כל אדם ואדם כולל מלך המשיח לימדו אותו ברמאות שהכוח הוא אשר מחזיק אותנו...את מלך המשיח לימדו בגלגול הקודם: "שאלהים זה הכסף"...שעל כן רשום על הדולר: "בטח באלהים"...כך שאם אלהים זה כסף הדפסתי את אלהים, דהיינו, הדפסתי כסף...כאשר למדתי את התורה מורי אלופי ומיודעי רבי שמעון בר יוחאי לימד אותי: "כל אדם יכול להיות אלהים בתנאי שיישאר שפוי"...והיום הזה בחיי השניים אני מראה לכל באי העולם כיצד בוראים את אלהים...

אלה הם שני חיי חיים שלמה שמתוארים לפריטי פרטים בספרו: "מלחמת הרוח בחומר" שעומדים במבחן המציאות לכל דרגות הנמצאים והוא קורא לכל הנמצאים כשם שהאר"י הקדוש טען בפני כל הנמצאים: "אנחנו צריכים לעזוב את הפתיחות באמונה – ואנחנו צריכים לעבור לפתיחות בנפש"...כך שאם לא נעשה את הדבר הזה: "אמונתנו ומציאותנו היא היא אשר תהרוג אותנו שנאמר על המציאות הזו הבא להורגך השקם להורגו".

ספרי "מלחמת הרוח בחומר" מראה לכל באי העולם הזה...שאפשר להיפרד מהעולם הזה ולקבל את עולם הבא בעולם הזה...שעל זה נאמר: "מי שחי בשני עולמות ויש לו יהוה אחד הוא אשר נגע באושר". למודעות הזו קוראים בשפת העולם הזה דת, מדע וקבלה – "חיבור הראש לגוף". ובשפת העולמות העליונים נאמר על המודעות הזו: "יהוה אחד ושמו אחד יהי שם יהוה מבורך לעלם ולעולמי עולמים".

"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד"